בדיקת ינשוף – לשם מה זה נועד והאם זה באמת אמין

אחד הדיונים הכי קשים והכי ממושכים שנערכים בין המשטרה לבין ציבור הנהגים, מתייחס לכל הנושא של בדיקות שכרות בעת נהיגה והאמצעים בהם המשטרה משתמשת לשם כך. 

על מנת להבין את הדיון והמשמעות שלו, צריך להתחיל מנקודת הבסיס. המדינה קבעה חוקים מאוד ברורים לגבי נהיגה בשכרות ולצידם ענישה מאוד קשה. זו נועדה להרתיע נהגים מלעלות על הכביש אחרי שהם שתו וכן היא נועדה להעניש נהגים שסיכנו נהגים אחרים, הולכי רגל וכן את עצמם כשהם עלו על הכביש עם אלכוהול בדמם. 

על מנת שיהיה ניתן לבדוק האם אכן הם שתו ולהוכיח שהם אכן נוהגים שיש אלכוהול בדמם ובמילים אחרות, כשהם שתויים ושיכורים, אפילו במידה מועטה, הרי שעל המשטרה להשתמש באמצעים שונים. אחד האמצעים הוא מכשיר ינשוף בעזרתו המשטרה מעבירה את הנהגים, בדיקה אקראית על מנת לבדוק האם הם שתו או לא. 

כיצד מתבצעת בדיקת ינשוף ולמה זה מעורר דיון? 

בדיקת ינשוף מתבצעת באופן הבא, הנהג מקבל כמין קשית, הוא אמור לנשוף לתוכה, המכשיר שנמצא בידיים של השוטר, מציג לו כמה אלכוהול יש לו בדם באותו רגע. אם הוא נמצא בסף המותר, קרי מתחת ל0.05 אחוז (חשוב להדגיש שאצל כל אחד מאיתנו זה מגולם אחרת, בין אם זה על פי מין, גיל, מצב בריאותי ועוד), אז אין שום בעיה. אם הוא נמצא מעל הרף הזה, הרי שהוא נמצא תחת הגדרה של נהיגה בשכרות, במקרה כזה, השוטר יכול לקחת ממנו את הרישיון ולעצור אותו. 

לפני שנמשיך חשוב להדגיש, הבדיקה יכולה להיות חלק ממספר בדיקות שהשוטר יבצע בשביל לוודא סופית שאכן הנהג שתה. אם הנהג רוצה להימנע ממצב בו הוא נוהג בשכרות, ההמלצה היא להפסיק לשתות, לפחות שעה לפני שעולים על הכביש ונוהגים. 

בדיקת ינשוף מעוררת הרבה דיונים, בגלל העובדה שיש הסבורים שהמכשיר איננו מדויק, הוא לא מכויל כמו שצריך, ועל כן הוא מציג הרבה פעמים תוצאות שגויות שכמובן פוגעות בנהגים. אך צריך לומר, בית המשפט נוהג לקבל, בדרך כלל, את תוצאות הבדיקה כפי שהמשטרה מציגה אותן.